ניהול סיכונים מה מפריד בין החברות הגדולות בישראל למימוש יעדיהן העסקיים

ניהול ם מה מפריד בין החברות הגדולות בישראל למימוש יעדיהן העסקיים סקירה מיוחדת יולי 2012

חוקרים: אייל בן אבי, שותף, ניהול ם ואקטואריה, קבוצת הייעוץ: PwC Israel רותם נוי, מנהלת, ניהול ם ואקטואריה קבוצת הייעוץ: PwC Israel עומר זהבי, יועץ בכיר, ניהול ם ואקטואריה קבוצת הייעוץ: PwC Israel מפיק: גיל שלמה מעצבת: סווטה בסין אינפו גרפיקה: מיטל תיתן בן-יפת עורכת לשונית: איילה זמרוני סמנכ"ל מכירות מנויים ופיתוח עסקי: שמוליק קלמי מנהל ייצור: עמי אוחנה :PwC Israel טל יעקובי-קונפינו, מנהלת השיווק הסקירה נועדה למסירת מידע בלבד ואין לראות בתוכנה משום מתן ייעוץ או חוות דעת מקצועית מבוא הגדרתו של המושג סיכון בחברות עסקיות משתנה לעיתים לפי גישות שונות, והמטרות השונות של תהליך ניהול הם. ההגדרה המילונאית של סיכון היא: חשש או אפשרות לאירוע אשר עלול לגרום לנזק או להפסד. להגדרה העסקית של סיכון מתווספת גם הראייה של החמצת יעדים עסקיים. לפיכך, ההגדרה היא: אפשרות להתרחשות אירוע כלשהו, העלול לגרום לפגיעה ביעדי הארגון )היעדים העסקיים( ו/או לאי-השגתם. על-סמך הגדרה זו, יש לקבוע ו/או לזהות את היעדים העסקיים בתחילת התהליך, ובהתאם להם ניתן לאתר את המקומות שבהם ישנה חשיפה לנזק. כל תאגיד פועל במספר מישורים החושפים אותו למגוון ם. ם אלה עלולים לפגוע ביעדי החברה, לפגום בפעילותה העסקית השוטפת, או לחלופין למנוע ניצול של הזדמנויות עסקיות. בשנים האחרונות גוברת תשומת-הלב של חברות לנושא ניהול הם במקביל להשפעה הולכת וגדלה של הרגולציה בתחום זה. לכן גדל מספר החברות העורכות סקרי ם ומקימות תשתיות לניהול ם אלה. סקרי הם בפרט ותשתית ניהול הם בכלל מהווים כלים למיפוי, להערכה ולדירוג כלל הם בארגון, כמו גם בסיס לתכנון השקעת המשאבים לטיפול בהם. סקירה זו, במסגרת גלובס מחקרים ו Israel,PwC מבקשת להתמודד עם סוגיית הם שאליהם חשופות חברות ציבוריות בישראל. זו השנה השלישית שפירמת PwC עורכת סקירה כזו כדי לבחון את האבולוציה של סוגיית הם וניהולם בחברות ציבוריות. כדי לערוך בחינה כזו, הסקירה מנסה להתמודד עם כמה שאלות מרכזיות: מה הם הם השכיחים שאליהם חשופות אותן חברות, ואיך שכיחות זו משתנה בין מגזרים שונים במשק; מה דרגת ה מהותיות, כלומר החשיבות, של הם השונים במגזרים שונים? הכוונה היא לפוטנציאל הנזק שעלול להיגרם לחברה אם יתממש סיכון מסוים; כיצד משתנה על פני זמן המודעות של חברות ציבוריות לנזק האפשרי מם שונים? ומה זה אומר לגבי החשיבות העתידית של סיכון מסוים. הסקירות נערכות לאור התפתחות תחום ניהול הם בשנים האחרונות, לרבות התמורות והמגמות בהוראות הרגולציה, המחייבות חברות לדיווח על החשיפות שלהן לם שונים בדוחות הכספיים המפורסמים לציבור. 2

שלבים בביצוע המחקר המדגם לעריכת המחקר הורכב מחברות הכלולות במדד תל אביב 100, להוציא חברות מהמגזר הפיננסי, וחברות אשר מניותיהן נסחרות גם בחו ל )מה שמכונה מניות דואליות (. בסך הכול נכללו במדגם הסופי 58 חברות אשר עומדות בקריטריונים אלה. הנתונים של החברות נאספו מתוך הדוחות הכספיים 1 שלהן לשנים 2010 2009, ו 2011, כפי שמפורסמים במערכת האינטרנט הרשמית של הבורסה לני ע. כדי לאפשר את ניתוח הדוחות של החברות במדגם על פי יעדי המחקר שצוינו לעיל, נערכו מספר פעולות: ריכוז כלל הנתונים הרלבנטיים לשנים 2009 2011; סיווג הם המדווחים על ידי החברות ויצירת שפה אחידה/מילון ם אחיד; סיווג החברות למגזרים, ולתתי מגזרים, על פי הסיווג הקיים באתר הרשמי של הבורסה לני ע; סיווג הם למשפחות סיכון - אסטרטגיים, פיננסיים, תפעוליים, ציות ורגולציה; ניתוח נתוני הכנסות ורווחיות לרבות הכנסות שנתיות, רווח תפעולי שנתי, רווח לפני מס שנתי, רווח שנתי בסיסי למניה, וחישוב יחסים פיננסיים; הצגת תרשימים לפי חיתוכים 2 כגון 1 מגזרים, ם שכיחים, ם בעלי הדירוג הגבוה ביותר וכיו ב; הצגת התרשימים בליווי הסברים רלבנטיים. מילון מונחים כדי לערוך מחקר זה נדרשנו למספר מונחים ומושגים אשר עומדים במרכז הניתוח והסיווגים הנוגעים לם בחברות שונות. מונחים אלה מסוכמים בהגדרות הבאות: שכיחות - מספר המופעים של סיכון מסוים בדוחות הכספיים לשנים 2009 2011; שכיח - הערך )הסיכון( הנפוץ ביותר בסדרת ערכים )כלל הם המדווחים(. כלומר, הערך )הסיכון( ששכיחותו בסדרה )כלל הם המדווחים( היא הגבוהה ביותר; שיעור דיווח - השכיחות היחסית של מספר המופעים של סיכון מסוים, מתוך כלל הם המדווחים בדוחות הכספיים לשנים 2009 2011; דירוג המהותיות - דירוג המיוחס לסיכון על ידי החברה המדווחת. הוא מייצג את מידת ההשפעה/פוטנציאל ההשפעה שיש לסיכון מסוים על פעילות ורווחיות החברה. דירוג הסיכון נחלק לשלוש רמות: השפעה נמוכה )ציון 1(, השפעה בינונית )ציון 2( והשפעה גבוהה )ציון 3(; שיעור שינוי דירוג מהותיות - השינוי בדירוג מהותיות הסיכון בין שנים. לדוגמה, עלייה של דירוג מהותיות סיכון A מהשפעה בינונית )דירוג 2( בשנת 2009 להשפעה גבוהה )דירוג 3( בשנת 2010, מהווה שינוי שיעור דירוג מהותיות של 50%; נקודת אחוז - יחידת גודל המודדת את ההפרש האריתמטי בין שני שיעורים. לדוגמה, אם התשואה עולה מ 5% ל 7%, מציינים שהיא עלתה בשתי נקודות אחוז; משפחות הסיכון - בחרנו לסווג את הם לפי הקבוצות הבאות: ם אסטרטגיים הסיכון שייגרם נזק ליעדים העסקיים המהותיים והאסטרטגיים של החברה, לרבות הסיכון שאופן ניהול החברה יסב לה נזקים, וימנע ממנה לממש את יעדיה. ם הנחשבים לאסטרטגיים הם, בין השאר, תדמית, לקוחות, מתחרים, פיתוח מוצרים וכדומה; ם פיננסיים הסיכון לנזקים לחברה הנובעים ממחסור במקורות הון הדרושים לביצוע השקעות, פירעון חובות או שימור נזילותה. ם אלה קשורים גם לאפשרות של הפסדים כספיים שייגרמו לחברה עקב חשיפתה ל אשראי ול שוק אלה כוללים, בין היתר, שער חליפין, ריבית והצמדה ו מחירי ני"ע; ם תפעוליים ם לנזקים עקב תפקוד לקוי של אנשים, מערכות מידע או תהליכים אחרים בחברה. ליקויים אלה עלולים למנוע מהחברה להשיג את יעדיה; רגולציה וציות הסיכון שייגרם נזק לחברה עקב אי ציות של גורמים רלבנטיים בתוכה לחוקים ולהוראות רגולטוריות חיצוניות. סיכון הציות מתייחס גם לאפשרות שגורמים בחברה לא יפעלו על פי ההוראות הפנימיות של האורגנים השונים שלה. רגולציה מתעוררים כאשר ישנם שינויים בתקנות או בהוראות החוק, המאיימים, בין השאר, על מיצובה התחרותי של החברה, ועל יכולתה לנהל עסקים באופן שוטף ויעיל. 1. דוחות כספיים של חברות משנים קודמות )2009-2010( נכללו אם החברה הרלבנטית נכללה במדד ת"א 100 בזמן איסוף הנתונים )שנת.)2011 2. ראו מילון מונחים. 3

מקרא ם / ביאור למונחים שיופיעו לאורך הסקירה סיווג הסיכון הגדרת הסיכון בעלות / שליטה / ממשל תאגידי התפתחויות טכנולוגיות זיהוי וביצוע מיזוגים ורכישות ירידת שווי נכסים כשל במערכות מידע / תשתיות טכנולוגיות מוצרים / שירותים חדשים מחירי חומרי גלם מעילות / הונאות / גניבות סיכון ביטוחי סיכון הון אנושי / שימור ידע סיכון לקוחות סיכון משפטי סיכון ענפי ם הקשורים בבעלות, בשליטה ובממשל התאגידי בארגון, לרבות ם הקשורים במערכת היחסים של החברה עם בעלי עניין או בעלי שליטה, אשר עלולים להוביל לפגיעה בקידום האינטרסים שלה ובהשגת יעדיה ם הקשורים בהתפתחויות טכנולוגיות חדשות, והתיישנות טכנולוגיות קיימות, לרבות השקעה הכרוכים בהטמעת המערכות בארגון, או הסתמכות על מערכות מיושנות וכד ם הכרוכים בתהליכי מיזוגים ורכישות, על כל שלבי התהליך: החל משלב קבלת ההחלטה על ביצוע המיזוג/רכישה, דרך תהליכי איתור או (או חוסר איתור) של הזדמנויות מתאימות לביצוע העסקה, ועד להטמעה ומיזוג הפעילות ם הכרוכים בירידת שווי נכסי החברה כתוצאה משינויים מאקרו כלכליים ו/או משינויים בעקרונות חשבונאיים הסיכון כי חוסר זמינות, או ריבוי תקלות, של מערכות המידע, או של תשתיות טכנולוגיות, יובילו לשיבושים בפעילות העסקית של החברה ולפגיעה ברמת השירותים המסופקים על ידה ם הקשורים לפיתוח, או זיהוי, של מוצרים ושירותים חדשים, או לאי פיתוח מוצרים חדשים, החל מניתוח הזדמנויות ועד להשקת המוצר/שירות החדש ם הקשורים להפסד, או שחיקה בהכנסות החברה, כתוצאה משינויים במחירי סחורות וחומרי גלם אשר לא ניתן לשקפם באופן מידי במחירי המוצרים הנמכרים ם הקשורים לאפשרות של מעילה, או הונאה, בהיקפים שונים, או במעורבות גורמים בכירים בחברה במעשים העלולים לחשוף אותה לנזק כספי ותדמיתי ם הקשורים לביטוח רכוש או אדם, לחבות ביטוח, או להיעדר ביטוח הולם, העלולים לגרום לנזק כספי או אחר ם הנוגעים למשאב האנושי בחברה, לרבות איוש לקוי של תפקידים מקצועיים, הכשרה מקצועית לקויה של עובדים או עזיבת עובדים בעלי ידע חיוניים לארגון. ם שמקורם בטעויות אנוש של עובדי החברה אשר עלולים לפגוע בתפעול היומיומי שלה ואף בהשגת יעדיה ם הכרוכים באי יכולת החברה לשמר את לקוחותיה, בין אם כתוצאה של שינוי בטעמי הצריכה שלהם, ובין אם כתוצאה מליקוי בממשקים שהיא מקיימת מולם, לרבות שירות החברה לכלל לקוחותיה ם הקשורים להפסד כתוצאה ממחויבות החברה לשלם כספים בגין תביעות העומדות נגדה, בשל החלטה נגדה, או בשל טיפול משפטי לקוי. מדובר גם בהעדר יכולת לאכוף, באופן משפטי, קיומם של הסכמים להם מחויבים צדדים שלישיים ם הנגזרים ממבנה הענף ומתנודות הביקוש וההיצע ומחירי שיווי המשקל שלו. מדובר בשינויים שאינם קשורים לשוק כולו, וגם אינם מוגבלים לעסק הבודד, אלא השייכים לענף במסגרתו פועל העסק אבטחת מידע איכות המוצר אירועים ביטחוניים אשראי בריאות ובטיחות ם הקשורים בשימוש וחשיפת מידע רגיש וחסוי על ידי גורמים פנימיים או חיצוניים, בניגוד למדיניות החברה ם הקשורים להגדרות הבדיקה של הליך הייצור, מקבלת חומרי הגלם ועד לבדיקת המוצרים המוגמרים. מטרת הבדיקה היא להבטיח קיום המפרטים הנדרשים, ולשמור על הרמה הרצויה שנקבעה לגבי איכות ותקן המוצרים, או תפקודם ם הנובעים מאירועים ביטחוניים הפוגעים בפעילות החברה וביכולתה להשיג את יעדיה ושעלולים להביא לפגיעה בנפש/פגיעה בתשתיות פיסיות ם להפסדים המתעוררים בשל האפשרות שצדדים הנגדיים לעסקאות לא יעמדו בהתחייבויותיהם הכספיות לחברה, ומאי היכולת לממש בטוחות בהיקף הנדרש ם שמקורם באירועים של בריאות לקויה של עובדים, או אי עמידה בכללי בטיחות הגורמים לתאונות עבודה וחשיפה לחומרים מסוכנים דוחות כספיים ובקרה פנימית ם הקשורים לליקויים בבקרה הפנימית, לעמידה בתקנות הדיווח הכספי, אם בשל טעות אנוש או בשל היעדר בקרות פנימיות הנדרשות ע י הרגולטור. ליקויים הגורמים לפרסום מאוחר של הדוחות, שאינו עומד בלוח הזמנים שנקבע ע י המחוקק. ליקויים אלה יגרמו לפגיעה במוניטין, ובמהימנות הדוחות הכספיים המבוקרים של החברה, בעיני משתמשי הדוחות הכספיים, לרבות השווקים הפיננסים 4

סיווג הסיכון יחסי עבודה ייצור /תפעול / פיתוח כוח עליון כספי הפנסיה מימון וגיוס מס נזילות פרויקטים רגולציה / ציות שוק - מדד, אינפלציה שוק - מטבע שוק - ריבית הגדרת הסיכון ם הקשורים להתנהלות מול ועדי עובדים, בפרט התנגדות ועד העובדים לפעולות של ההנהלה או המדינה, או התנגדות לשינויים עתידיים, העלולה לגרום לשיבושים בפעילות התפעולית השוטפת של החברה ם הקשורים לכשלים תפעוליים, ולסכנות הכרוכות בפעולות ייצור ועבודה בסביבה מכאנית. אלה עלולים להוביל לפגיעה בעובדים, לתקלות, להשבתת מערכות ולהפסדים כספיים ם הנובעים מתופעות טבע קיצוניות -- לדוגמא רעידות אדמה, שריפה או שיטפון אשר עלולות לפגוע במתקני החברה, בעובדיה, בתשתיות פיזיות שלה ם הקשורים בתנודתיות ובאיזון אקטוארי של קרנות הפנסיה של עובדי החברה. מימוש הסיכון יצריך את החברה להזרים הון לקרן, על מנת להשיב האיזון האקטוארי ם העלולים לגרום לעלויות הון, או עלויות גיוס, גבוהות, או לחוסר יכולת של החברה לגייס הון ם הקשורים בהיבטי מיסוי חברות, לרבות התנהלות מול רשויות מס, מיסוי בין לאומי בחברות הפועלות גם בחו ל, שינויים רגולטורים, שקיפות וגילוי ם הקשורים בפגיעה בנזילות השוטפת של החברה, וביכולתה לעמוד בהתחייבויותיה השוטפות כגון ספקים, בעלי חוב וכדומה ם הקשורים בתהליכי תכנון וביצוע של פרויקטים, לרבות הערכות או הנחות שגויות בשלב ייזום והגדרת הפרויקט, או בשלב התכנון שלו. מדובר גם בסיכון לכשלים וליקויים בביצוע הפרויקטים, חריגה מלוחות זמנים, איכות התוצרים, עלויות בלתי צפויות וחריגה תקציבית ם הקשורים להעדר ציות נאות של גורמים רלבנטיים בחברה לחוקים ולהוראות רגולטוריות חיצוניות, החלים עליה, או להוראות פנימיות שניתנו ע י האורגנים הרלוונטיים שלה. מדובר גם בם לנזקים לחברה בשל העדר הוראות פנימיות של האורגנים הרלוונטיים לגבי אמות מידה שנדרשו להתנהגות ראויה בחברה ומול גורמים חיצוניים ם הקשורים להפסד בגין נכסים ו/או התחייבויות של החברה הנובעים משינוים בשווים הכלכלי עקב שינוים בתנאי השוק (שינוי ברמת המחירים והסחירות בשווקים שונים, אינפלציה) ם הקשורים להפסד בגין נכסים ו/או התחייבויות של החברה הנובעים משינוים בשווים הכלכלי עקב שינוים בתנאי השוק (שינוי ברמת המחירים והסחירות בשווקים שונים, שערי חליפין) ם הקשורים להפסד בגין נכסים ו/או התחייבויות של החברה הנובעים משינוים בשווים הכלכלי עקב שינוים בתנאי השוק (שינוי ברמת המחירים והסחירות בשווקים שונים, שיעורי ריבית, מכשירים פיננסים) שוק - שוק ההון ם הקשורים להפסד בגין נכסים ו/או התחייבויות של החברה, הנובעים משינוים בשווים הכלכלי עקב שינוים בתנאי השוק (שינוי ברמת המחירים והסחירות בשווקים שונים, מחירי מניות, סחורות ומכשירים פיננסים) שרשרת אספקה תדמית / מוניטין תחרות תנודתיות מחירי המוצר ם מאקרו כלכליים ם סביבתיים ם הקשורים בשרשרת האספקה של החברה, לרבות ליקויים באופן שבו היא מנהלת את ספקיה, או קריסה של רכיב במורד או במעלה של שרשרת האספקה, בעקבותיהם יגרמו הפסדים או פגיעה בכושרה התפעולי ם הקשורים בפגיעה בתדמית החברה בשל התנהלות לא הולמת, או לא ראויה, של גורמים רלבנטיים בה. פגיעה כזו תשפיע על יחסי הגומלין בין החברה לבין לקוחות, עובדים ומשקיעים. היא גם עלולה להוביל לאובדן לקוחות, ירידה בהכנסות, תביעות משפטיות, והוצאות משפטיות ואחרות ם הנובעים מהתגברות התחרות: הקטנת נתח השוק של החברה, אובדן הכנסות, איבוד לקוחות פוטנציאליים לטובת אחד המתחרים, ועלייה במשאבים הנדרשים למנגנון שימור הלקוחות ם הקשורים בתנודות במחירי מוצרי החברה. חסר היציבות במחירי המוצרים עלול להשפיע על יכולת החברה לחזות באופן מיטבי את ערך המכירות, ולתכנן רכישת חומרי גלם, ובדרך זו להקטין את רווחי החברה ם הקשורים בגורמים מאקרו כלכליים, כגון מיתון האטה כלכלית, אשר יפגעו ברווחיות החברה ובאיתנותה הפיננסית ם של גרימת מפגעים סביבתיים עקב פעילות החברה, לרבות זיהום מי ים, פליטה של חומרים מזהמים לאוויר, קרינה בלתי מייננת וכו ם פוליטיים וגיאופוליטיים ם שמקורם באירועים פוליטיים, חיצוניים או פנימיים, כגון: מתיחות ביטחונית, אשר עלולים להשפיע על פעילות החברה בארץ או בחו ל ולמנוע עמידה ביעדי החברה 5

ניתוח נתוני ם בפרק זה נציג את ניתוח נתוני הם של החברות הנכללות במחקר ונתמקד במהות הם ובשכיחותם בחתכים שונים עשרת הם בעלי דירוג המהותיות הגבוה ביותר לשנים 2009 2011 מס חברות מדווחות דירוג מהותיות 2.70 48 2.67 50 2.60 2.50 2.40 2.30 2.20 2.10 2.00 2.17 2.18 6 21 שוק - שוק ההון תדמית/ מוניטין 26 2.22 סיכון לקוחות 34 2.25 2.27 ירידת שווי נכסים מימון וגיוס ם מאקרו כלכליים 2.33 2.44 2.45 2.50 מוצרים/ שירותים חדשים תנודתיות מחירי המוצר 5 6 14 8 8 איכות המוצר התפתחויות טכנולוגיות 40 30 20 10 0 עשרת הם השכיחים ביותר לשנים 2009 2011 מס חברות מדווחות שיעור הדיווח 15% 13.4% 48 46 50 12% 9% 6% 3% 46 8.2% 36 6.4% 33 4.9% 34 30 4.3% 4.2% 4.1% 4.1% 19 37 26 3.6% 3.4% 40 30 20 0% סיכון לקוחות שוק - ריבית מימון וגיוס תחרות בעלות/ שוק - שליטה/ מטבע ממשל תאגידי סיכון ענפי שרשרת אספקה ם מאקרו כלכליים רגולציה/ צוות 10 1 התרשים מציג את דירוג ושיעור עשרת הם השכיחים מכלל הם המדורגים על פני שלוש שנים, כפי שעולה מניתוח הדוחות הכספיים של החברות. מהנתונים עולה ש ציות ורגולציה מובילים את טבלת הדירוג בהפרש של יותר מ 5 נקודות אחוז, ו 7 נקודות אחוז, מהם המדורגים במקומות השני, והשלישי - ם מאקרו כלכליים, ו שרשרת אספקה, בהתאמה. התוצאות תואמות את המגמה של התחזקות הרגולטורים, ובעקבותיה את התגברות הדרישות לציות ולהתאמת מערכות לדרישות הרגולציה. לדוגמה, ההחמרה של האכיפה המנהלית במקרים של הפרות חוק ני"ע בחברות ציבוריות. מגמות אחרות המשפיעות על דירוג הם הן ההתפתחויות המאקרו כלכליות באירופה ובארה ב, ושרשרת אירועי כשל שהובילו לאסונות, כגון אסון דליפת הדלק במתקני חברת BP במפרץ מקסיקו.

2 דירוג מהותיות עשרת הם השכיחים לשנים 2009 2011 מס חברות מדווחות דירוג מהותיות (ממוצע תלת שנתי) 2.40 2.20 2.00 1.80 1.60 1.40 2.27 34 2.25 48 2.22 26 2.14 2.05 36 37 46 46 2.00 1.98 1.87 1.71 33 30 1.48 50 40 30 20 1.20 19 1.00 10 בעלות/ שליטה/ ממשל תאגידי שוק - מטבע תחרות סיכון ענפי רגולציה/ ציות שוק - ריבית שרשרת אספקה סיכון לקוחות ם מאקרו כלכליים מימון וגיוס תרשים 2 מתאר את דירוג המהותיות של עשרת הם השכיחים ביותר בשנים 2009 2011. תקופה זו התאפיינה במשברים כלכליים מהותיים, אשר התחילו בקיץ 2007 והחמירו מאוד בסוף שנת 2008, לאחר נפילתו של בנק ההשקעות ליהמן ברדרס. לכן, סביר לצפות שהם הקשורים במימון ובגיוס, ם מאקרו כלכליים וגם שוק, יזוהו על ידי החברות כם מהותיים באותן שנים. נזכיר כי במדגם נכללו חברות הנמנות עם מדד תל אביב 100 שאינן חברות פיננסיות ואינן חברות דואליות. לכן, סביר להניח כי ם הקשורים לחברות ריאליות ידורגו כמהותיים על ידי אותן חברות. מדובר ב לקוחות, שרשרת אספקה, ם ענפיים ו תחרות. הכללת רגולציה בדירוג המהותיות גם היא צפויה, כיוון שענפים כמו נדל ן, חיפושי נפט ואחרים נתונים לרגולציה מוגברת. דרישות רגולטוריות בתחום הגילוי, הדיווח וחוקי חברות מסבירות את הכללתם של בעלות/שליטה וממשל תאגידי בין עשרת הם השכיחים שהחברות דיווחו עליהם בתקופת המחקר, אם כי בדירוג מהותיות נמוך יחסית. 2 7

שיעור שינוי דירוג מהותיות עשרת הם השכיחים ביותר לשנים 2009 2011 מס חברות מדווחות שיעור שינוי מהותיות (ממוצע של שיעור תלת שנתי) 14% 13.33% 12% 46 48 46 50 10% 8% 6% 4% 2% 0% 36 8.15% 8.02% 5.93% 30 33 34 5.38% 4.55% 4.17% 19 37 0.88% 26 0% 40 30 20-2% -4% סיכון לקוחות שוק - ריבית ם מאקרו כלכליים בעלות/ רגולציה/ שליטה/ ציות ממשל תאגידי מימון וגיוס סיכון ענפי תחרות שרשרת אספקה -2.48% שוק - מטבע 10 3 תרשים 3 מציג את השינוי בחשיבות שהחברות במדגם העניקו לם השכיחים. זאת, באמצעות שיעור השינוי של מהותיות הם בין 2009 ל- 2011. כפי שנראה, שיעור השינוי הגדול ביותר נרשם ב שרשרת האספקה. הסיבה לעלייה זו נעוצה בתמורות כלכליות, וגם בהתממשות אירועי קיצון ) ברבורים שחורים (, כמו הצונאמי ביפן והענן הוולקני באירופה. אירועים, שהשפיעו באופן מהותי על התנהלות שרשרת האספקה על נגזרותיה גם כאשר מדובר בחברות ישראליות. בהסבר לשינוי באופן שבו חברות דירגו את מהותיות הם יש להביא בחשבון את המשבר הכלכלי אשר התחולל בשנים שאליהן מתייחס המחקר. לכן, לא מפתיע ש מימון וגיוס הון, ם מאקרו כלכליים ו שוק יהיו בין עשרת הם שרשמו את העלייה החדה ביותר במהותיות שלהם. 8

4 4 חמשת הם השכיחים למגזר השקעות והחזקות לשנים 2009 2011 4.8% 4.8% 5.4% 7.1% 16.1% רגולציה/ ציות ם מאקרו כלכליים שיעור הדיווח שרשרת אספקה מימון וגיוס בעלות/ שליטה/ ממשל תאגידי מגזר ההשקעות וההחזקות מאופיין בתאגידים גדולים ומורכבים, בעלי קווי פעילות רבים ומגוונים, בין השאר בענפי הפיננסים, השירותים, נדל ן וכיו ב. כל אחד מקווי פעילות אלה מאופיין ב רגולציה וציות מהותיים. הדבר מסביר את העובדה ש רגולציה וציות נמצאים בין חמשת הם השכיחים ביותר למגזר זה. בשל המשבר הכלכלי, לא מפתיע שחברות השקעות והחזקות דיווחו גם על ם מאקרו כלכליים ו מימון וגיוס כם שכיחים המאפיינים את המגזר הזה. לחלק מהתאגידים במגזר יש בעלות על חברות בתחומי הייצור, השירותים והקמעונאות מה שמסביר את מיקומם הבולט של שרשרת אספקה. תרשים 5 בוחן את התפתחות הם השכיחים במגזר ההשקעות וההחזקות. כפי שנראה, ישנם הבדלים הן בשכיחות הם, והן גם באופן שבו חברות המגזר העריכו את מהותיות הסיכון במהלך התקופה. כך למשל, בעלות, שליטה וממשל תאגידי דורגו בדירוג הנמוך ביותר מבין הם השכיחים, ולא נצפה שינוי בדירוג מהותיות הם באותן שנים. הממצא מעיד על יציבות הסיכון במגזר ועל כך שהחברות לא צופות עלייה במהותיות הסיכון. מצד שני, רואים כי דירוג מהותיות סיכון מימון וגיוס הוא גבוה ביחס לשאר הם השכיחים, והוא רשם גם את שיעור השינוי הבולט ביותר במהותיות מבין הם השכיחים. עובדה שמעידה על רמת החשיבות הגבוהה שיש לנושא בקרב חברות המסווגות תחת המגזר, וזאת בנוסף לעלייה בדירוג 5 המהותיות לאורך השנים. דירוג מהותיות ושינוי מהותיות הם השכיחים למגזר השקעות והחזקות לשנים 2009 2011 שיעור שינוי (ממוצע תלת שנתי) 2.70 2.50 2.30 2.10 1.90 1.70 1.50 1.75 2.14 2.51 2.35 2.46 מימון וגיוס שרשרת אספקה ם מאקרו כלכליים דירוג מהותיות (ממוצע תלת שנתי) רגולציה/ ציות 0% 3.1% 8.3% 16.7% 31.3% 35% 30% 25% 20% 15% 10% 5% 0% בעלות/ שליטה/ ממשל תאגידי 9

7 6 חמשת הם השכיחים למגזר חיפושי גז ונפט לשנים 2009 2011 14.3% 16.8% שיעור הדיווח 9.7% רגולציה/ ציות שרשרת אספקה בעלות/ שליטה/ ממשל תאגידי 6 התרשים מתאר את דירוג המהותיות ואת שינוי שיעור מהותיות הם השכיחים במגזר חיפושי נפט וגז לשנים.2011 2009 ארבעה מתוך חמשת הם השכיחים במגזר ייצור/תפעול/פיתוח, שרשרת אספקה, רגולציה/ציות, הון אנושי ושימור ידע מדורגים באופן גבוה יחסית, קרי לכולם דירוג מהותיות גבוה מ 2. כלומר, ם אלה הם השכיחים ביותר והם גם הרלבנטיים ביותר לרוב החברות במגזר. המשמעות של דירוג המהותיות הגבוה שלהם היא, שהחברות רואות בם אלה אתגר ניהולי וצופות שם אלה ימשיכו להשפיע על הפעילות העסקית שלהן. נציין בעיקר את ייצור/תפעול/פיתוח, ואת שרשרת אספקה, שהראו שיעורי שינוי דירוג מהותיות גבוהים יחסית 29%, ו 20%, בהתאמה. הממצא מעיד על התגברות המהותיות של הם לאורך התקופה. 6.1% 6.1% סיכון הון אנושי/ שימור ידע ייצור/ תפעול/ פיתוח דירוג מהותיות ושינוי מהותיות הם השכיחים למגזר חיפושי גז ונפט לשנים 2009 2011 שיעור שינוי (ממוצע תלת שנתי) 2.50 2.00 1.50 1.00 0.50 0.00 1.12 2.04 2.20 2.29 2.08 ייצור/ תפעול/ פיתוח שרשרת אספקה רגולציה/ ציות דירוג מהותיות (ממוצע תלת שנתי) 0% 4.2% 8.6% 19.6% 29.2% 35% 25% 20% 15% 10% 5% 0% רגולציה וציות וכן שרשרת אספקה הם השכיחים ביותר במגזר חיפושי גז ונפט. זה לא מפתיע כי החברות במגזר האנרגיה צריכות לעמוד בדרישות ציות ורגולציה משמעותיות: עליהן לספק אישורים ורישיונות ייחודיים מכוח חוקים רלבנטיים, ולעמוד בתקנים נוקשים של איכות סביבה, בטיחות וגהות עובדים. כמו כן, המגזר מתאפיין בתהליכי שרשרת אספקה ותפעול מורכבים, לרבות ם בקידוח עצמו ובחיפוש, תלות בקבלנים ועוד. מאפיין נוסף וחשוב לשותפויות חיפושי גז ונפט הוא המעורבות בתהליכים שונים של עובדים בעלי הון אנושי ייחודי, כגון גיאולוגים, מומחים לביצוע סקרים סיסמיים ועוד. מספרם של מומחים אלה, בארץ ובעולם, אינו גדול, הזמינות שלהם נמוכה ולכן התלות בהם גבוהה. זו הסיבה למיקומו של סיכון ההון האנושי, ושימור הידע, בין חמשת הם השכיחים המאפיינים מגזר זה. סיכון הון אנושי/ שימור ידע בעלות/ שליטה/ ממשל תאגידי 10

8 תרשים 8 מתייחס למגזר המסחר והשירותים לרבות חברות מתחומי פעילות שונים, דוגמת תקשורת וקמעונאות. תחומי פעילות אלה מאופיינים בדרישה לעמידה ברגולציות ובציות, כמו גם קבלת רישיונות ואישורים לפעילות העסקית. גם בענפים אלה נדרשות החברות לעמוד בתקנים של איכות סביבה ושמירה על בטיחות העובדים, במהלך העסקי השוטף שלהן. העמידה בדרישות הרגולטוריות מצד אחד, ואופי הפעילות הייחודי מצד שני, בעיקר במגזר התקשורת, מביאים לתחרות עזה בין החברות הפעילות בתחום. מסיבות אלה הדיווח אודות הרגולציה ו התחרות הם השכיחים ביותר כאן. לפעילות של ענפי המסחר והשירותים יש מתאם גבוה עם שינויים מאקרו כלכליים. תקופת המחקר חופפת גם את חודשי המחאה החברתית של קיץ 2011, וכן את תקופת המשבר הכלכלי. שני גורמים שהייתה להם השפעה מיידית על העדפות הלקוחות של חברות המגזר. יש בכך כדי להסביר את היות הסיכון המאקרו כלכלי אחד מבין חמשת הם השכיחים שעליהם דיווחו חברות המגזר. השכיחות של שרשרת אספקה נובעת מהתלות של חברות בתחום בקבלנים, בנותני שירותים, ובזמינות של חומרי גלם לייצור, וכל אלו יוצרים שרשרת אספקה מורכבת. 8 חמשת הם השכיחים למגזר מסחר ושירותים לשנים 2009 2011 5.3% 7.5% 7.5% 8.6% 15.0% רגולציה/ ציות תחרות שרשרת אספקה שיעור הדיווח ם מאקרו כלכליים סיכון משפטי דירוג מהותיות ושינוי מהותיות הם השכיחים למגזר מסחר ושירותים לשנים 2009 2011 שיעור שינוי (ממוצע תלת שנתי) 15.0% 15% 14.3% 14% 2.20 2.10 2.00 1.90 1.80 1.70 1.60 1.50 1.88 2.13 2.11 1.90 1.73 13% 12% 11% 10% 9% סיכון משפטי ם מאקרו כלכליים שרשרת אספקה דירוג מהותיות (ממוצע תלת שנתי) רגולציה/ ציות 10.4% 10.7% 10.7% תרשים 9 מציג את דירוג מהותיות הם, ואת שיעור השינוי, במגזר המסחר והשירותים לשנים 2009 2011. בתקופה זו נרשמה עלייה גורפת במהותיות הם השכיחים, כפי שאלו נתפסו על ידי החברות במגזר. הדבר בא לידי ביטוי בשיעורי שינוי דו ספרתיים, של 10% עד 15%, במהותיות של חמשת הם השכיחים. יצוין, כי באופן יחסי חמשת הם השכיחים זוכים לדירוג בינוני; וממוצע דירוג המהותיות שלהם עומד על 1.94. בנוסף, הסיכון המשפטי אשר דירוג המהותיות שלו הוא דווקא הנמוך מבין הם השכיחים, רשם את שיעור שינוי המהותיות הגבוה ביותר, דבר שאומר כי מדובר בסיכון מתעורר וצובר תאוצה. תחרות 9 11

10 10 חמשת הם השכיחים למגזר תעשייה לשנים 2009 2011 5.3% 6.2% 7.0% 9.7% 14.5% רגולציה וציות הם השכיחים ביותר בדיווח של חברות ממגזר התעשייה. החברות נדרשות לעמוד בתקנים הרבים שקובעת הרגולציה, כגון הגבלות המוטלות בידי הממונה על הגבלים עסקיים, להבטיח את איכות המוצרים המיוצרים, ולקיים תקנים של בטיחות וגהות עובדים בקווי היצור. כאן השכיחות של ם מאקרו כלכליים מוסברת במתאם הגבוה עם היקף הפעילות שלהם עם פעילות המשק, והעדפות הצרכנים, במיוחד בתקופה שאליה מתייחס המחקר. באופן טבעי, שרשרת אספקה הם בין חמשת הם השכיחים בקרב חברות אלה, לצד ם שקשורים למחירי חומרי הגלם. בהקשר זה נעיר כי החברות דיווחו גם על ם תפעוליים, בריאות ובטיחות, אם כי אלו לא הופיעו בין חמשת הם השכיחים ביותר. רגולציה/ ציות ם מאקרו כלכליים שרשרת אספקה שיעור הדיווח מחירי חומרי גלם שוק - מטבע דירוג מהותיות ושינוי מהותיות הם השכיחים למגזר תעשייה לשנים 2009 2011 שיעור שינוי (ממוצע תלת שנתי) 2.20 2.10 2.00 1.90 1.80 1.70 1.60 1.50-4.2% 1.56 2.11 1.70 2.05 2.17 מחירי חומרי גלם שרשרת אספקה רגולציה/ ציות דירוג מהותיות (ממוצע תלת שנתי) -2.3% 0% 3.1% 7.1% 8% 6% 4% 2% 0% -2% -4% -6% ם מאקרו כלכליים שוק - מטבע 11 הם השכיחים במגזר התעשייה מבחינת דירוג מהותיות הם מחירים של חומרי גלם ו שרשרת אספקה, עם דירוגים של 2.17, ו 2.05, בהתאמה. לגבי שני אלו נרשם השינוי המשמעותי ביותר בדירוג המהותיות. בכלל, נראה כי שיעור שינוי דירוג המהותיות של הם הוא נמוך ממוצע שיעור השינוי של השכיחים קרוב לאפס; נציין בעיקר את השוק מטבע; ואת הם המאקרו כלכליים שמתאפיינים בשיעור שינוי מהותיות שלילי. כלומר בקרב מגזר התעשייה ניכרת יציבות ברמת מהותיות הם לאורך שנות המחקר. 12

12 ם מאקרו כלכליים הם השכיחים ביותר במגזרי הנדל ן והבינוי. אין זה מפתיע על רקע הטלטלות והמשבר הכלכלי אשר השפיעו מאוד על מגזר זה בתקופת המחקר. זאת, בעקבות המתאם הגבוה בין רמת הביקוש של הלקוחות לבין רמת הפעילות במשק. גם רגולציה וציות שכיחים יחסית אצל חברות במגזר הנדל ן/בינוי. הן מחויבות לעמוד בדרישות רגולטוריות וחוקים רבים, בהם חוקי התכנון והבנייה, דיני הגנת הסביבה, דיני נזיקין, דיני מקרקעין, וגם לעמוד בדרישות לבטיחות ולגהות העובדים באתרים השונים. הם הענפיים שמאפיינים את מגזר הבינוי קשורים לביקוש לדירות ולשטחים להשכרה, שינויים במחירים של תשומות בנייה, שינויים במחירי ההשכרה או במחירי דירות למכירה. השכיחות הרבה של ם אלה קשורה גם היא למשבר הכלכלי, אשר הפך אותם לממשיים עבור חברות המגזר. שוק מאפיינים את חברות הבינוי בגלל הצורך לגייס מימון בארץ ובעולם. רוב המימון מגויס באמצעות הנפקות אג ח או לקיחת הלוואות. כלומר, החשיפה ל הריבית ול המדד מביאה לשכיחות דיווח גבוהה מאוד שלהם 13 בקרב חברות המגזר. 12 חמשת הם השכיחים למגזר נדל ן ובינוי לשנים 2009 2011 5.6% 6.7% 7.3% 9.9% 12.6% ם מאקרו כלכליים רגולציה/ ציות סיכון ענפי שיעור הדיווח שוק - מדד, אינפלציה שוק - ריבית דירוג מהותיות ושינוי מהותיות הם השכיחים למגזר נדל ן ובינוי לשנים 2009 2011 שיעור שינוי (ממוצע תלת שנתי) 2.50 2.35 2.20 2.05 1.90 1.75 1.60 1.85 2.28 2.38 1.91 1.86 5% 4% 3% 2% 1% רגולציה/ ציות סיכון ענפי ם מאקרו כלכליים דירוג מהותיות (ממוצע תלת שנתי) שוק - ריבית 2.2% 2.6% 3.5% 4.0% 4.9% שוק - מדד, אינפלציה מבין הם השכיחים בקרב חברות מגזר הנדל ן והבינוי, ם מאקרו כלכליים ו שוק )ריבית( זוכים לדירוג המהותיות הגבוה ביותר. יצוין, כי הדירוג של ם אלה הוא גבוה הן ביחס לם אחרים והן באופן אבסולוטי: 2.5 בקירוב. הדבר מעיד על המתאם הגבוה בין גורמים שונים שמשפיעים על הפעילות במשק, לבין מצב ענפי הנדל ן והבנייה. כך למשל גובה הריבית משפיע על רמת הביקוש לדירות, וגם על ההתחייבויות של החברות ועל יכולתן לממן את הפעילות שלהן באמצעות חוב. שיעורי השינוי בדירוג מהותיות הם במגזר זה אינם גבוהים, כלומר, ישנה יציבות בחשיבותם לאורך תקופת המחקר. מסיבה זו, קשה לאפיין כאן ם מתעוררים. ובכל זאת, רגולציה, אשר דירוג המהותיות שלהם נמוך ביחס ליתר הם השכיחים, רושמים דווקא כאן את שיעור השינוי הגבוה ביותר. אפשר לייחס זאת למגמת התחזקות הרגולציה בכל הענפים. 13

התפלגות חמשת הם השכיחים לפי מגזרים לשנים 2009 2011 13% 13% 9% 9% 9% 10% 20% 11% 10% 7% 17% 20% 35% 16% 6% 21% 24% 34% 20% 6% 47% 36% 40% ~ 41% 27% שוק - מטבע סיכון ענפי שרשרת אספקה ם מאקרו כלכליים רגולציה/ציות השקעות והחזקות חיפושי נפט וגז מסחר ושירותים נדל ן ובינוי תעשייה 14 תרשים 14 מציג את חמשת הם השכיחים ביותר אשר החברות דיווחו עליהם, וכן את ההתפלגות שלהם לפי מגזרים. מהנתונים עולה כי הרגולציה הם הם השכיחים ביותר בקרב רוב המגזרים, למעט מגזר הנדל ן והבינוי, שבהם הם השכיחים ביותר הם המאקרו כלכליים. זאת, בזמן שבקרב רוב המגזרים האחרים הם המאקרו כלכליים הם בעלי השכיחות השנייה בגובהה מבין כלל הם המדווחים. שרשרת האספקה הם שכיחים ומאפיינים בעיקר את מגזרי חיפושי הנפט, אך גם את מגזר המסחר והשירותים. 14

15 תרשים 15 מפרט את התפלגות משפחות הסיכון לכל אחת משלוש שנות המחקר. 39% מכלל הם שדווחו, בכל שנה, משתייכים למשפחה של מה שהגדרנו כם אסטרטגיים. כלומר, משפחת ם זו )אסטרטגיים( תופסת את המקום הראשון בדירוג. ם אסטרטגיים מתייחסים לאופן שבו מנוהלת החברה, והם מסוג הם שבכוחם לגרום נזקים לחברה וליכולתה לממש את יעדיה. את המקום השני תופסת משפחת הם הפיננסיים, עם 30% מכלל הדיווחים. זאת, על רקע אופי התקופה שאליה מתייחס המחקר. דהיינו, שנות המשבר הכלכלי והפיננסי הגלובלי. יצוין, כי שיעור הדיווח על ם אלה יורד במקצת במרוצת תקופת המחקר בד בבד עם ההתרחקות משיא המשבר הפיננסי. התגברות החשיבות של הרגולציה באה לידי ביטוי גם בתרשים זה. קרי, עלייה רצופה במשקל המשפחה )של הרגולציה( ביחס לכלל הם המדווחים; מכ 17% בשנת 2009 לכ 19% ב 2011. העלייה נבעה מהגברת הדרישות לציות ולשינויים, בין השאר, בנושאי האכיפה המנהלית של חוק ני ע על חברות ציבוריות. משפחת הם התפעוליים שמרה על משקל יציב; כ 12% מכלל הם המדווחים בכל שנה. התפלגות הם השנתית לפי משפחות הסיכון דירוג ם 2011 דירוג ם 2010 דירוג ם 2009 39.88% 39.55% 39.94% 30.61% 29.61% 28.77% 17.20% 18.15% 18.90% 12.32% 12.68% 12.38% אסטרטגי פיננסי ציות ורגולציה תפעולי 15

2.8 2.7 2.6 2.5 2.4 2.3 2.2 2.1 2.0 2.71 2.63 2.63 2.65 2.67 2.55 2.55 2.50 2.50 2.50 2.49 2.43 2.67 2.38 2.50 2.51 2.50 2.17 2.33 2.33 14 12 10 8 6 4 חמשת הם בעלי דירוג המהותיות הגבוה ביותר לשנים 2009 2011 מס חברות מדווחות התפתחויות טכנולוגיות איכות המוצר תנודתיות מחירי המוצר 8 8 14 6 5 מוצרים/ שירותים חדשים דירוג מהותיות ירידת שווי נכסים מספר חברות מדרגות (שלוש שנים) ממוצע דירוג תלת שנתי ממוצע ערך דירוג 2011 ממוצע ערך דירוג 2010 ממוצע ערך דירוג 2009 תרשים 16 מציג את רמת המהותיות של חמשת הם בעלי הדירוג הגבוה ביותר על פני שנות המחקר; וכן את הרמה הממוצעת של המהותיות של ם אלה לגבי כל אחת משלוש שנות המחקר. כאן נראה כי דירוג המהותיות של ירידת שווי נכסים הוא הגבוה ביותר מתוך כלל הם. זאת, על פי דיווחי החברות לגבי מהותיות סיכון זה בעבורן. עם זאת, מספר החברות המדווחות על סיכון זה הוא נמוך באופן יחסי 8 חברות מדווחות מתוך 58 אפשריות כך שניתן להניח שמהותיות סיכון זה אינה משותפת למרבית החברות. יש לציין את סיכון ההתפתחויות הטכנולוגיות, אשר מציג עלייה של 13.6% בדירוג מהותיות הסיכון מדירוג של 2.2 לדירוג של כ 2.5 בשנים 2009 עד 2011. זהו הסיכון היחיד, מבין חמשת הם, שמציג שיעור שינוי דירוג חיובי לאורך התקופה. 16 16

חמשת הם בעלי דירוג המהותיות הנמוך ביותר לשנים 2009 2011 מס חברות מדווחות דירוג מהותיות 1.90 1.80 1.70 1.60 1.50 1.40 1.30 1.43 1.45 19 1.47 1.45 1.40 26 1.75 1.74 1.70 1.65 1.59 1.60 1.36 12 1.73 1.67 1.68 1.65 19 1.75 1.85 1.64 12 1.74 28 26 24 22 20 18 16 14 12 1.20 מחירי תשומות סיכון משפטי יחסי עבודה כוח עליון בעלות/ שליטה/ ממשל תאגידי 10 מספר חברות מדרגות (שלוש שנים) ממוצע דירוג תלת שנתי ממוצע ערך דירוג 2011 ממוצע ערך דירוג 2010 ממוצע ערך דירוג 2009 תרשים 17 מציג את רמת המהותיות של חמשת הם בעלי דירוג המהותיות הנמוך ביותר במהלך שנות המחקר. בדיקת ממוצע המהותיות לתקופה כולה מגלה כי המהותיות של בעלות/שליטה/ממשל תאגידי פחותה לעומת יתר הם, והיא אף שומרת על יציבות לאורך השנים. 17 17

הם בעלי שיעור שינוי המהותיות הגבוה ביותר לשנים 2009 2011 דירוג מהותיות (ממוצע תלת שנתי) שיעור שינוי (ממוצע תלת שנתי) 40% 35% 30% 25% 20% 15% 36.1% 2.3 32.0% 2.0 28.6% 1.7 26.1% 23.1% 1.8 1.8 1.9 1.9 20.0% 19.7% 2.1 2.1 18.8% 1.9 13.3% 13.0% 2.4 2.3 2.2 2.1 2.0 1.9 1.8 1.7 1.6 10% שרשרת אספקה כשל במערכות מידע/ תשתיות טכנולוגיות אשראי פרויקטים מס כוח עליון ייצור/ תפעול/ פיתוח התפתחויות טכנולוגיות 1.5 סיכון הון אנושי/ שימור ידע ם סביבתיים תרשים 18 מציג את עשרת הם בעלי שינוי המהותיות הגבוה ביותר לשנים 2009 2011. ניתן ללמוד ממנו על מגמות של התגברות חשיבות הם השונים עבור החברות, וכיצד הן תופסות את השפעתם האפשרית של הם על התוצאות העסקיות שלהן. התפתחות טכנולוגית רשמו את שינוי המהותיות הגבוה ביותר. הסיבה לכך היא קצב התפתחות הטכנולוגיה, כמו גם האתגרים הטכנולוגיים שבפניהם ניצבות החברות, וזאת כחלק מרצונן לשפר את היעילות התפעולית ואת יכולתן לספק שירות בעל ערך מוסף ללקוחות. כוח עליון רשמו את דירוג המהותיות הנמוך ביותר, אך שיעור השינוי בדירוג זה הוא דווקא בין הגבוהים, כ 29%. העלייה הגבוהה בדירוג משקפת את התגברות המודעות של החברות לסיכון זה נוכח אירועי קיצון, כגון אסונות טבע, שהתרחשו בעולם בשנים האחרונות. כלומר, החברות מייחסות חשיבות רבה יותר למידת ההשפעה האפשרית של התממשות ם אלה על פעילותן. 18 18

19 הם בעלי שינוי שיעור המהותיות הנמוך ביותר לשנים 2009 2011 תרשים 19 מציג את הם שלגביהם נרשמו הירידות החדות ביותר בדירוג המהותיות בשנים 2009 2011. ניתן להקיש ממנו על מגמת שינוי הדרך שבה תופסות החברות את השפעת הם האלה על תוצאותיהן העסקיות. תדמית ומוניטין רשמו את שיעור הירידה הגדול ביותר, מינוס 8.3%. עם זאת, נראה שמשפחת ם זו מהווה עדיין סיכון משמעותי עבור החברות המדווחות, עם דירוג מהותיות ממוצע של כ 2.2. לאור ההתפתחויות האחרונות, לרבות המחאה החברתית של קיץ 2011 והתעוררות הצרכנים בעקבותיה, אפשר להעריך כי דירוג מהותיות תדמית ומוניטין יעלה בשנה הקרובה. אם כך אכן יקרה, הדבר יאלץ את החברות להשקיע משאבים רבים יותר בניהול תדמית ומוניטין וזאת כדי להפחיתם. דירוג מהותיות (ממוצע תלת שנתי) שיעור שינוי (ממוצע תלת שנתי) 10% 6% 2.5 2.2 2.7 3.0 2.5 2% -2% 1.7 1.5 2.2 2.0 1.5-2.4% -2.5% -2.6% 1.0-6% -5.6% -6.3% -8.3% 0.5 שוק - מטבע תנודתיות מחירי המוצר -10% תדמית/ מוניטין ירידת שווי נכסים יחסי עבודה שוק - שוק ההון 0.0 19

דירוג מהותיות (סיכון) תתי הענפים בממוצע לשנים 2009 2011 2.3 2.2 2.20 2.1 2.0 1.9 1.89 1.90 2.00 2.02 2.04 2.07 2.08 2.09 1.8 1.7 1.72 1.72 1.73 1.73 1.6 1.5 אופנה והלבשה השקעות והחזקות כימיה, גומי ופלסטיק תקשורת ומדיה נדל ן ובינוי ביומד עץ, נייר חשמל מסחר מזון מחשבים שירותים חיפושי ודפוס נפט וגז תרשים 20 מציג את דירוג המהותיות של כלל הם המדווחים, לפי תתי המגזרים השונים לשנים 2009 2011. התרשים משקף את רמת הסיכון הממוצעת של כל תת מגזר, כפי שהיא נתפסת על ידי החברות הכלולות בו. כאן נראה כי תתי המגזרים שבהם נכללים אופנה והלבשה, השקעות והחזקות, כימיה, גומי ופלסטיק וכן תקשורת ומדיה נתפסים כמסוכנים ביותר; בעוד שתתי המגזרים של ענפי הביומד וכן עץ, נייר ודפוס נתפסים כהכי פחות מסוכנים. 20 20

21 תרשים 21 בוחן את המגמות ברמת הסיכון של תתי המגזרים השונים, באמצעות שיעור השינוי הממוצע של דירוג המהותית עבור כלל הם בתקופת המחקר. תת המגזר של חיפושי נפט וגז רשם את העלייה הגדולה ביותר ברמת הסיכון הממוצעת. כלומר, החברות הכלולות בו תופסות את הם שאליהם הן חשופות כמהותיים יותר עבורן, וכבעלי פוטנציאל השפעה נרחב יותר על תוצאותיהן העסקיות. גם תתי המגזרים מסחר, נדל ן ובינוי, כימיה, גומי, פלסטיק ומחשבים מדווחים על עלייה ברמת מהותיות הם הממוצעת שאליהם הם חשופים. תוצאות אלו מעידות על אתגרים חדשים, או על התגברות של אתגרים ום קיימים, אשר עלולים להשפיע לרעה על החברות הפועלות בענפים אלה בעתיד. ממוצע שינוי דירוג מהותיות הם לפי תתי מגזרים לשנים 2009 2011 30% 28.7% 25% 20% 18.2% 20.7% 22.2% 23.8% 15% 13.8% 10% 5% 0% -5% -3.2% 2.0% 2.4% 4.1% 7.1% 7.1% 8.3% חיפושי גז ונפט מסחר ביומד מזון שירותים עץ, נייר חשמל תקשורת מחשבים כימיה, נדל ן ודפוס ומדיה גומי ובינוי ופלסטיק אופנה השקעות והלבשה והחזקות 21

דירוג מהותיות ושינוי דירוג מהותיות תתי המגזרים לשנים 2009 2011 שיעור שינוי (ממוצע שינוי דירוג הם לכל התקופה) דירוג מהותיות (ממוצע תלת שנתי) 2.30 35% 2.10 1.90 1.70 1.50 1.30 1.10 23.8% 1.64 1.65 7.1% 8.3% 1.42 4.1% 1.28 28.7% 1.71 1.71 2.4% 22.2% 1.77 1.78 1.79 1.82 18.2% 13.8% 2.0% 1.84 1.86 20.7% 7.1% 2.09 30% 25% 20% 15% 10% 5% -3.2% 0% -5% אופנה והלבשה שירותים כימיה, גומי ופלסטיק תקשורת ומדיה מסחר עץ, נייר חשמל מזון ביומד חיפושי נדל ן מחשבים השקעות ודפוס נפט וגז ובינוי והחזקות תרשים זה בוחן הן את דירוג המהותיות של הם והן את השינוי שחל לגביהם בשנות המחקר בפילוח לפי תתי מגזרים. הוא מלמד על מגמות ברזולוציה גבוהה יותר. תת מגזר המסחר המגזר מציג את דירוג מהותיות הם הנמוך ביותר ביחס לכל תתי המגזרים האחרים. אולם שיעור שינוי הדירוג אצלו הוא דווקא בין הגבוהים ביותר פלוס.23.8% הממצא מעיד על עלייה ברמת הם שעמם מתמודדות חברות התת מגזר, ונראה כי מגמה זו תתמיד לאורך השנה. ואם כך יקרה, הדבר יבוא לידי ביטוי בדירוג מהותיות ם ממוצע גבוה יותר בשנה הבאה. נציין, כי יש תתי מגזרים אחרים חיפושי נפט וגז, נדל ן ובינוי וכן כימיה, גומי ופלסטיק אשר דיווחו על שיעור עלייה גבוה מ 20% בדירוג הם. שימו לב לתת המגזר של השקעות והחזקות אשר מציג שיעור עלייה נמוך יחסית בדירוג הם, אך ייתכן שבשנה הבאה נראה עלייה בדירוג מהותיות הם בשל ההתרחשויות האחרונות: התחזקות הרגולציה, כניסת מתחרים לתחומי התקשורת וכיו ב. 22 א 22

ממוצע שיעור שינוי דירוג מהותיות הם לעומת ממוצע שיעור שינוי הכנסות לשנים 2009 2011 עבור חברות בעלות שיעור הירידה בהכנסות הגבוה ביותר 104.2% 75% 50% 33.3% 23.5% 26.5% 15% 11.8% 4.7% 0% 0% -6.2% -3.2% -16% -10.6% -7.2% -7.1% -1.3% -25.1% -22.8% -19.3% -20.7% -34.3% -99.9% ממוצע של שינוי שיעור דירוג ם לכלל התקופה ממוצע של שינוי שיעור הכנסות לכל התקופות חברה 1 חברה 2 חברה 3 חברה 4 חברה 5 חברה 6 חברה 7 חברה 8 חברה 9 חברה 10 חברה 11 ממוצע כולל תרשים זה מציג את שינוי דירוג המהותיות של הם לעומת שיעור השינוי בהכנסות לשנים 2009 2011, עבור 11 החברות שרשמו את הירידה הגדולה ביותר בהכנסותיהן. בדרך זו ניתן לזהות את המכנה המשותף של חברות שהציגו את הירידה הגדולה ביותר בהכנסות בשנים 2009 2011, מזווית הראייה של הם שאליהם הן חשופות. כפי שנראה, 8 מתוך 11 החברות אשר דיווחו על עלייה ברמת מהותיות הם, דיווחו במקביל גם על ירידה או על אי שינוי בהכנסותיהן לשנים 2009 עד 2011. בשקלול תוצאותיהן העסקיות של אותן 11 חברות נמצא כי שיעור מהותיות הם עלה ב 26.5% בעוד שהכנסותיהן קטנו ב 20.7% בממוצע. ממצאים אלה מרמזים על קשר אפשרי בין דירוג מהותיות הם, כפי שאלו נתפסים על ידי החברות עצמן, לבין תוצאותיהן העסקיות. 22 ב 23

תרשים 23 מציג את דרגת המהותיות של עשרת הם השכיחים, על פי דיווחי החברות, וגם את שיעור השינוי הממוצע במהותיות שלהם בתקופת המחקר. שרשרת אספקה נמצאים הן בין הם השכיחים ביותר, עם דירוג מהותיות גבוה של 2.14, והן בין אלה שלגביהם נרשם שיעור השינוי הגדול ביותר, עם עלייה של כ 13% בדירוג. כלומר, ם אלה מהווים אתגרים משמעותיים בעבור מרבית החברות במדגם, וזאת נוכח אירועי כשל קיצוניים אשר תרמו להגברת המודעות של החברות למהותיות ם אלה. מימון וגיוס, ום מאקרו כלכליים, מקבלים לציון גבוה בסולם המהותיות, 2.27, ו 2.25, בהתאמה. לגבי שני ם אלו נרשמו שיעורי שינוי חיובי ברמת המהותיות, 5.9%, ו 4.2%, בהתאמה, ביטוי לאירועים בשווקים הפיננסיים והמשבר הכלכלי בתקופת המחקר. לקוחות התברגו אף הם לצמרת, עם רמת מהותיות גבוהה של 2.22, אך דירוגם נותר יציב במהלך התקופה. 23 דירוג מהותיות לעומת שינוי מהותיות עשרת הם השכיחים לשנים 2009 2011 דירוג מהותיות (ממוצע תלת שנתי) שיעור שינוי (ממוצע תלת שנתי) 14.0% 12.2% 10.4% 8.6% 6.8% 5.0% 3.2% 1.4% -0.4% -2.2% 13.33% 2.14 8.15% 1.87 1.98 8.02% 2.27 5.93% 2.0 5.38% 4.55% 4.17% 1.48 2.25 2.22 2.05 0.88% 0% 1.71-2.48% 2.4 2.2 2.0 1.8 1.6 1.4 1.2-4.0% שוק - מטבע סיכון לקוחות שוק - ריבית ם מאקרו כלכליים בעלות/ שליטה/ ממשל תאגידי רגולציה/ ציות מימון וגיוס סיכון ענפי תחרות שרשרת אספקה 1.0 24

דירוג מהותיות עשרת הם בעלי שינוי דירוג מהותיות הגבוה ביותר לשנים 2009 2011 שיעור שינוי (ממוצע תלת שנתי) דירוג מהותיות (ממוצע תלת שנתי) 2.5 2.0 1.5 1.0 0.5 2.3 36.1% 2.0 32.0% 1.7 28.6% 1.8 1.8 26.1% 23.1% 1.9 1.9 20.0% 19.7% 2.1 2.1 1.9 18.8% 13.3% 13.0% 40% 35% 30% 25% 20% 15% 0.0 סיכון הון אנושי/ שימור ידע שרשרת אספקה כשל במערכות מידע/ תשתיות טכנולוגיות אשראי פרויקטים ם סביבתיים מס כוח עליון ייצור/ תפעול/ פיתוח התפתחויות טכנולוגיות 10% תרשים 24 מציג את דירוג מהותיות הם אשר רשמו את שיעור השינוי הגדול ביותר בדירוג זה לשנים 2009 2011. התרשים מאפשר לאתר את אותם ם אשר חשיבותם גוברת בעיני החברות במשק, במהלך התקופה, תוך ציון דירוג המהותיות שהם מקבלים במדגם. מבין ם אלה, עם שיעור שינוי משמעותי מבחינת דרגת המהותיות שלהם, רק הסיכון של שרשרת אספקה מופיע ברשימה של עשרת הם השכיחים ביותר שדווחו במהלך תקופת המחקר. המשמעות היא, שמדובר בם מתעוררים. דהיינו, כיום יש מעט חברות יחסית אשר מייחסות להם חשיבות, אך בעתיד הם ייתפסו כם חשובים. כך, למשל, ל כוח עליון, ל מס ול איכות הסביבה יש כיום דירוג מהותיות נמוך יחסית, אך הם רשמו עלייה של יותר מ 28%, 26% ו 23%, בהתאמה, בדירוג שלהם. הדבר מרמז על מגמה של התגברות ם אלה, והתחזקות מידת החשיבות שלהם ביחס לפעילות העסקית. 24 25

25 ממוצע מהותיות ושיעור שינוי מהותיות הם לפי תתי מגזרים לשנים 2009 2011 דירוג מהותיות (ממוצע תלת שנתי) שיעור שינוי מהותיות הם 32% 24% 16% 28.7% 1.71 23.8% 22.2% 1.77 1.84 20.7% 1.79 1.82 18.2% 1.64 1.42 1.86 1.65 1.71 1.78 2.09 2.5 2.0 1.5 8% 0% 1.28 13.8% 8.3% 7.1% 7.1% 4.1% 2.4% 2.0% 1.0 0.5-8% -3.2% 0.0 אופנה והלבשה שירותים מזון ביומד השקעות והחזקות עץ, נייר ודפוס חשמל תקשורת ומדיה מחשבים כימיה, גומי ופלסטיק נדל ן ובינוי מסחר חיפושי נפט וגז תרשים 25 מציג את ממוצע מהותיות הם ואת שינוי שיעור מהותיות הם לפי תתי המגזרים לשנים 2011 2009. הוא מסייע בזיהוי מגמות ברמות הסיכון של תתי המגזרים השונים. ניתן לראות כי פרט לתת המגזר של אופנה והלבשה אשר דירוג מהותיות הם בו הוא הגבוה ביותר, יתר תתי המגזרים הציגו עלייה בדירוג מהותיות הם הממוצע על פני שלוש שנות המחקר. לגבי כמחצית )בקירוב( מתתי המגזרים נרשמה עלייה בדירוג מהותיות הם בשיעורים דו ספרתיים. יש לציין את תת מגזר המסחר שדירוג מהותיות הם בו הוא הנמוך ביותר מבין תתי המגזרים, אך דווקא הוא מציג עלייה בדירוג מהותיות הם בשיעור של 24% בקירוב. ייתכן שעליית דירוג הם בתת מגזר המסחר נובעת מהתממשות ם בשנות המחקר, או שהיא מעידה לחלופין על צפי לעלייה ברמת החשיפה לם קיימים או חדשים. 25 26

26 תרשים 26 מציג את רמת מהותיות הם לפי תת מגזר )ציר אנכי(, ואת שיעור שינוי רמת מהותיות הם לפי תת מגזר )ציר אופקי(. בכך נוצרת מעין מפת ם והתפתחות חשיבותם, על פני תתי המגזרים השונים. תנועה על פני המישור ימינה ולמעלה מסמנת תת מגזר שבו מהותיות הם גבוהה יותר, וגם עולה יחסית מהר יותר מאשר במגזרים אחרים, במהלך תקופת המחקר. כאן אנו מדברים על תתי מגזרים כמו כימיה, גומי ופלסטיק, נדל ן ובינוי, וכן חיפושי נפט וגז; אלה חשופים לם בעלי מהותיות גבוהה, ולשיעור שינוי מהותיות גבוה יחסית לשאר תתי המגזרים. מנגד, תנועה למעלה ושמאלה משקפת תתי מגזרים שבהם מהותיות הם היא גבוהה יחסית, אך עם שיעור שינוי קטן ואפילו שלילי. דוגמה לתת מגזר כזה היא אופנה והלבשה, בפינה השמאלית העליונה. החברות בתת המגזר הזה תופסות את מהותיות הם שלהם הן חשופות בסוף התקופה בשיעור נמוך יותר מתחילת התקופה. תת מגזר המסחר מאופיין ברמת ם נמוכה יחסית, אך הוא רשם שיעור עלייה של 25% בקירוב במהותיות הם לאורך התקופה. ייתכן שמדובר בתת מגזר שחווה עלייה ברמת הם הקיימים או בהופעת ם חדשים שרלבנטיים לפעילות החברות. 2.10 רמת מהותיות הם ומגמת השתנות הם לפי תתי מגזרים לשנים 2009 2011 חיפושי נפט וגז מסוכן יותר נדל ן ובינוי כימי, גומי ופלסטיק מחשבים תקשורת ומדיה חשמל שירותים עץ, נייר ודפוס מזון השקעות והחזקות ביומד אופנה והלבשה ממוצע מהותיות הם 2.00 1.90 1.80 1.70 1.60 1.50 1.40 1.30 מסחר 1.20 5% 0% 5% 10% 15% 20% 25% 30% שיעור שינוי מהותיות הם 27

27 תרשים 27 מציג את הם השכיחים לפי רמת המהותיות הממוצעת שלהם )ציר אנכי(, ולפי שיעור השינוי בדירוג המהותיות בין 2009 ל- 2011 )ציר אופקי(. גם פה נוצרת מעין מפה של ם על פני מישור, מה שמסייע לזהות את אופיים של הם, ביחס לם אחרים. תנועה על פני המישור, ימינה ולמעלה, מסמנת סיכון מהותי יותר לפעילות החברות, ועל עלייה בחשיבות הסיכון על פני זמן. התפתחויות טכנולוגיות, בחלק העליון הימני של המישור, מאופיינים במהותיות גדולה יותר בהשוואה לרוב הם האחרים, והם רשמו את הגידול החד ביותר בדירוג המהותיות. כלומר, החברות הנכללות במדגם תופסות סיכון זה )טכנולוגיות(, יותר מאחרים, כבעל השפעה אפשרית מהותית על פעילותן ותוצאותיהן העסקיות. במהלך תקופת המחקר המודעות לנזקים אפשריים בגינו עלתה בקצב מהיר יותר מזה שנרשם ביחס לם אחרים. מבין הם האחרים, הם המזוהים עם כוח עליון, מיסוי, הגנת הסביבה ופרויקטים, רשמו גם הם שיעור שינוי גבוה יחסית. כלומר, אלה עלולים להיות ם מתעוררים 27 שבעתיד יהוו אתגר גדול יותר בכל הקשור לניהול הם בחברות. מצד שני, איכות המוצר, ו מוצרים/ שירותים חדשים, דורגו כמהותיים באופן יחסי לשאר הם, אך עם שיעור שינוי מהותיות נמוך באופן יחסי. ממצאים אלה מרמזים על התייצבות רמת הסיכון לאור תהליכי ניהול ם. ירידת שווי נכסים ותנודתיות במחירי המוצר, דורגו כמהותיים באופן יחסי, אך רשמו שיעור שינוי מהותיות שלילי. הדבר מעיד על מגמת היחלשות במהותיות הם האלה לפעילות החברה או לחלופין על ניהול ם אפקטיבי. 2.90 רמת מהותיות הם ומגמת השתנות הם לשנים 2009 2011 התפתחויות טכנולוגיות ייצור/ תפעול/ פיתוח כוח עליון מס פרויקטים כשל במערכות מידע/ תשתיות טכונלוגיות ם סביבתיים איכות המוצר שרשרת אספקה מוצרים/ שירותים חדשים ירידת שווי נכסים תנודיות מחירי המוצר יחסי עבודה תדמית/ מוניטין ממוצע מהותיות הם 2.70 2.50 2.30 2.10 1.90 1.70 1.50 מסוכן יותר 1.30-15% -10% -5% 0% 5% 10% 15% 20% 25% 30% 35% 40% שיעור שינוי מהותיות הם 28

סיכום כולנו יודעים שהזמנים היום מתאפיינים באי ודאות כלכלית. אל מול סיפורים ונתונים על כלכלה מתחזקת ויציבה, שיפור התעסוקה ופיתוח מוצרים פורצי דרך, ישנם גם דיווחים רבים על חובות של ממשלות, אסונות טבע, שינויים רגולטוריים, מהפכות פוליטיות ועוד. לכן, קשה לדעת בוודאות "לאן הרוח נושבת". בעקבות הסקר הבחנו כי חברות קולטות כי המוכנות לתנאי אי ודאות מתבטאת בהבנת ההשלכות של התממשות הם על הביצועים העסקיים שלהן. גישה זו מקדמת את הדיון אודות ם ברמות ובפורומים אסטרטגיים יותר. מניסיוננו, כאשר הדגש בדיון מושם על התגובות לאחר התממשות ם, הדיונים הם חוצי-ארגון, ובין השאר, נוטלים בהם חלק בעלי מקצוע מתחומי ניהול ם, כספים, אסטרטגיה ותפעול. לעומת זאת, דיון אשר שם דגש על הערכת סבירות ם מסוימים בלבד נוטה להישאר תיאורטי ומשתף מגוון צר יותר של פונקציות ארגוניות. חשוב להדגיש, בנוסף, כי גם ם בלתי צפויים, שלא ניתן לשלוט או לצפות את הסתברות התרחשותם, ניתנים לניהול. על אף שלא נוכל לצפות התרחשות של אסון טבע או הפיכה, נוכל בכל זאת לנתח אילו מגזרים בכלל או תהליכים עסקיים בחברה בפרט יושפעו מאירועים כאלה באופן משמעותי. מוכנות ותכנון מוקדם לאירועים חריגים יכולים להקטין משמעותית את מידת אי-הוודאות בנוגע למידת השפעתם של אירועים כאלה, בין היתר, על רמות הביקוש, שרשרות האספקה ותוצאות הפעילות העסקית בכלל. מחשבות להמשך: נוכחנו לדעת כי בעולם גלובלי שבו משברים מתחילים בשווקים מקומיים ומתפרסים לשווקים גלובליים, ישנו צורך בזיהוי ובניתוח הם בראייה רחבה חוצה טריטוריות ומדינות. חברות חייבות לשמר ולפתח יכולות תגובה מהירה לאירועים בסביבה משתנה ובלתי צפויה. לכן, הטמעת תהליכי ניהול ם כחלק מתהליכי קבלת ההחלטות בכלל, ובצומתי קבלת החלטות מרכזיות בפרט, היא בגדר הכרח. למרות העלייה במודעות לם, קיים צורך הולך וגובר לתכנון ולניתוח מהלכים מבוססי ם. זאת, כדי לאפשר למקבלי החלטות ראייה הוליסטית של כלל הם וההשפעות הפוטנציאליות העומדים בפניהם ושיקוף של תמונת-מצב עדכנית. ניהול מה מפריד בין החברות ם הגדולות בישראל למימוש יעדיהן העסקיים סקירה מיוחדת יולי 2012 29

PwC Israel משרדינו פרוסים בארבעה סניפים ברחבי הארץ: המשרד הראשי בתל אביב ומשרדים נוספים בחיפה, ירושלים ועומר. הפירמה מעניקה שירותים פיננסיים מקצועיים לחברות מכל ענפי המשק. PwC Israel היא פירמה חברה ברשת הגלובלית PwC פירמת PwC Israel מסייעת לחברות, לארגונים ולפרטים להפיק את הערך המוסף שהם מעוניינים להשיג. אנו חברים ברשת PwC הגלובלית הכוללת פירמות ב- 158 מדינות עם כ- 169,000 עובדים, מנהלים ושותפים. אנו מחויבים לספק שירותים איכותיים בתחומי הביקורת והדיווח הכספי, המס והייעוץ, תוך התאמת השירותים לצרכים ולרצונות של כל לקוח. לפרטים נוספים, בקרו באתר שלנו בכתובת. www.pwc.com/il PwC Israel PwC Israel היא פירמת שירותים פיננסיים מקצועיים מובילה בשוק הישראלי ופעילה מאז שנת 1924. הפירמה מונה 51 שותפים וכ- 1,100 עובדים מקצועיים, בהם רואי חשבון, כלכלנים, משפטנים, מוסמכים במינהל עסקים, אנשי תוכנה ומנתחי מערכות, מהנדסים ועוד. כנהוג ברשת הגלובאלית, שירותינו מתחלקים לשלושה תחומים עיקריים, אשר לכל אחד מהם מערך של התמחויות, והם ערוכים לענות על דרישות לקוחותינו, אשר פעילים בשווקים הגלובליים בתחומים הבאים: ביקורת ודיווח כספי ייעוץ מס ייעוץ עסקי אנו מטפלים בחברות במגוון רחב, החל מחברות הזנק ועד לחברות בוגרות וגלובליות. אנו מלווים אותן בכל אבני הדרך, החל בשלב היזמות דרך IPO וגיוס משקיעים ובהמשך סיוע בביצוע שילובים עסקיים שונים. לרשותנו עומדים הידע, הקשרים והכישורים של רשת PwC כולה, ומשאבים אלה מאפשרים לנו לסייע ללקוחותינו לפתור בעיות עסקיות מורכבות, לבוא לעזרתם בניהול תהליכים ום וכן לשפר את ביצועיהם. הודות לגודלה של הרשת הגלובאלית, לפריסתה ברחבי העולם ולידע הרחב שנצבר בתחומים השונים, ביכולתנו לתמוך בלקוחותינו בכל מקום בו מתעורר הצורך, בזירה המקומית או הגלובאלית.

ביקורת ודיווח כספי שירותי הביקורת שלנו תפורים ומותאמים לסוג הלקוח, אופיו ותחום עיסוקו ומתבססים על שימוש במתודולוגית ביקורת אחידה בסטנדרטים הגבוהים ביותר, כפי שנהוגים בכל פירמות PwC ברחבי העולם. צוותי הביקורת שלנו מתאימים את שיטת עבודתם לסביבת הביקורת של כל לקוח וכך מובטחים האיכות והיעילות. במידת הצורך, אנו מפעילים צוותי ביקורת רב- לאומיים, תוך שילוב צוותי הביקורת של פירמות PwC השונות ברחבי העולם. אנו בעלי ניסיון רב בטיפול בסוגיות חשבונאיות מורכבות, במסגרת פרויקטים רבים שביצענו עבור ארגונים מובילים בארץ ובחו"ל. אנו מתמחים בכללי החשבונאות המקובלים בישראל, לרבות תקנות ניירות ערך, תקני חשבונאות בינלאומיים,)IAS/IFRS( כללי החשבונאות המקובלים בארה"ב GAAP( )US לרבות תקנות רשות ניירות ערך האמריקאית,)SEC( כללי חשבונאות של מוסדות ללא כוונת רווח ועוד. ייעוץ מס אנו מציעים לקהילת העסקים את שירותי מחלקת המסים המובילה במשק הישראלי. אנו מספקים פתרונות מס יצירתיים וחדשניים לרבות מן החברות המובילות בישראל, כמו גם ללקוחות רבים מצמרת העסקים בעולם. מחלקת המסים שלנו בולטת בכך שהיא מציעה את כל קשת שירותי המס הן בתחום המס הישראלי והן בתחום המס הבין-לאומי, ובכך היא "One-Stop-Shop" לשירותי מס. אנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם מומחי המס ברשת PwC על מנת לספק שירותי מיסוי גלובליים ומקצועיים ללקוחותינו השונים. בסביבת המס הישראלית, רווית הרפורמות והמשתנה ללא הרף, ולמול השינויים בנוף הכלכלי העולמי, בולטת מחלקת המסים שלנו ביכולתה להעניק ללקוחותינו שירותים מרחיקי ראות ובעלי מעוף, במטרה לתת מענה לצרכים המורכבים והייחודיים של כל אחד מלקוחותינו. אנו מספקים מעטפת שירותים כוללת על ידי מערך של מחלקות ייעודיות, בהתאם לדרישת לקוחותינו: מיסוי חברות, מיסוי בינלאומי, מיסוי אמריקאי, מיסוי מקרקעין, מיסוי פרט, מיסוי עקיף, שירות מוקד שע"מ )שירות עיבודים ממוכן(. ייעוץ עסקי קבוצת הייעוץ שלנו מעמידה לרשות לקוחותיה צוותי ייעוץ רב-תחומיים, בעלי ניסיון עשיר וידע בינלאומי, שמספקים את הכלים הדרושים לקבלת החלטות ניהוליות מושכלות. היועצים שלנו מספקים מעטפת שירותים כוללת, בהתאם לדרישת לקוחותינו: ליווי עסקאות מיזוגים ורכישות Services(,)Transactions ייעוץ כלכלי, ניהול ם ואקטואריה, מערכות מידע, ביקורת פנים ו- SOX, ממשל תאגידי ואתיקה כולל בניית תוכניות תגמול לעובדים ומנהלים, מחלקת תמריצים, ייעוץ בתחום ה- Forensics ושירותי נאמנויות. קוד ההתנהגות של PwC Israel אנו מחויבים לקוד ההתנהגות של הרשת הגלובאלית המוטמע בקרב עובדינו. קוד ההתנהגות שלנו מחייב את שותפינו ועובדינו, לעבודה לפי כללי מוסר ואתיקה. כללים אלה חלים עלינו בשלבי ההתקשרות והעבודה השוטפת עם לקוחותינו, בקשרים שלנו עם הזולת ובעזרה לקהילה. כפירמה מובילה בארץ המשתייכת לרשת המובילה בעולם אנו מאמינים, כי מחויבות חברתית היא הבסיס לשיפור ערכי ההתנהגות ודרכי פעולתנו בעולם העסקים. PwC Israel אנו מחויבים לספק ללקוחותינו את השירות הטוב ביותר ולהעניק שירות מהשורה הראשונה באיכות ללא פשרות. אנו מעמידים לרשות לקוחותינו צוות זמין ונגיש, אשר הינו שותף לכל אורך הדרך, ומסייע בהתמודדות עם כלל האתגרים וההזדמנויות. PwC Israel והקהילה אנו מקיימים פעילות ענפה של תרומה לקהילה. פעילותנו זו מתבצעת מתוך הבנה עמוקה של חשיבות הסיוע לשכבות החלשות ומעורבות בקהילה. הפרויקטים מטרתם לפתח, לטפח ולשפר את נקודת הזינוק אל העתיד, ובטווח הקצר להקל על מצוקות היום יום. אנו שמים דגש על התנדבות אישית של שותפים, לצדם של מנהלים ועובדים מכל השכבות בארגון. פרטים ליצירת קשר טל. 03-7954555 דוא"ל. pwcisrael.marketing@il.pwc.com 2012 Kesselman & Kesselman. All rights reserved. In this document, PwC Israel refers to Kesselman & Kesselman, which is a member firm of PricewaterhouseCoopers International Limited, each member firm of which is a separate legal entity. Please see www.pwc.com/structure for further details.